כיצד מלחמות משפיעות על כלכלות בהיבטים שונים
הקשר בין מלחמות לכלכלות
למלחמה תמיד הייתה השפעה עמוקה על הכלכלות לאורך ההיסטוריה. מקרבות עתיקים ועד סכסוכים מודרניים, ההשלכות של מלחמה משתרעות הרבה מעבר לשדה הקרב. במאמר זה, נחקור את ההשפעות הישירות והעקיפות של מלחמות על כלכלות, ההשלכות הכלכליות כמו אינפלציה וחוב, כיצד מלחמות משפיעות על תעסוקה ושוק העבודה, תפקיד הוצאות הממשלה בזמן מלחמות, השפעת מלחמות על הסחר העולמי. שווקים ואסטרטגיות לצמצום ההשפעות הכלכליות של מלחמות. על ידי הבנת השפעות רחבות אלו, אנו יכולים לקבל תובנה לגבי ההשפעות המתמשכות של מלחמות על כלכלות ולפעול בהתאם.
השפעות ישירות של מלחמות על כלכלה
אחת ההשפעות הישירות הברורות ביותר של מלחמות על הכלכלות היא הרס התשתיות. מבנים, כבישים, גשרים ומתקנים חיוניים אחרים ממוקדים לעתים קרובות במהלך מלחמה, מה שמוביל למאמצי שיקום יקרים. זה לא רק שואב משאבים כספיים אלא גם משבש את התפקוד התקין של המשק.
יתר על כן, מלחמות גורמות לאובדן הון אנושי. אנשי מקצוע ועובדים מיומנים בעלי הכשרה וניסיון מגויסים למילואים, ומשאירים חלל ריק בתחומים שונים במשק. אובדן כח עבודה מקצועי ומיומן גורם להאטה ושיבוש פעילויות של חברות ואלה בכללותן מקטינות את הפריון, דבר שמאט את הצמיחה הכלכלית של המדינה.
השפעה ישירה נוספת של מלחמה על הכלכלה היא דילול משאבים. מלחמות מובילות לרוב לניצול והרס משמעותיים של משאבים החיוניים לפעילויות כלכליות כמו חקלאות, ייצור והפקת אנרגיה ומפעלים חיוניים. המחסור במשאבים אלו או צמצום יכולת הייצור שלהם עלול לפגוע בפעילות התקינה של המשק ובין היתר גם לגרום לעליית מחירים, להוביל לעליית אינפלציה ולהשפיע על כוח הקנייה של האוכלוסייה.
השפעות עקיפות של מלחמות על כלכלה
בנוסף להשפעות הישירות, למלחמות יש גם כמה השפעות עקיפות על הכלכלה. אחת ההשפעות העקיפות המשמעותיות ביותר היא שיבוש הסחר. למלחמות יש השפעה משמעותית על הסחר והשווקים העולמיים. בתקופות מלחמה, נתיבי הסחר משובשים לעתים קרובות, מה שמוביל לירידה ביכולת היבוא ועלול גם לפגוע ביצוא של סחורות ושירותים. יתרה מזאת, פגיעה בשרשראות האספקה וחסימה של נתיבי הסחר יכולים להוביל למחסור בסחורות חיוניות, להעלאות מחירים ולהשפיע על השווקים המקומיים והבינלאומיים כאחד. הנפט הוא דוגמה מצוינת.
שיבוש נתיבי ההובלה עלול להשפיע קשות על תעשיות הנשענות על סחר בינלאומי, כמו אנרגיה, כלי תחבורה, מוצרי חשמל, חקלאות ועוד. יתרה מכך, חוסר הוודאות סביב תנאי המלחמה עלול להרתיע משקיעים זרים מלבצע השקעות במדינה, ובכך לפגוע עוד יותר בצמיחה הכלכלית שלה.
לרוב, הפגיעה ביצוא של שירותים בתעשיית ההייטק נמוכה יותר, מכיוון שהשירות ניתן בין כה וכה מרחוק. אך חשוב לזכור, מכיוון שכח האדם מצטמצם גם יכולת הייצוא עלולה להיפגע.
אחד הכלים של מדינות לפגוע כלכלית אחת בשנייה הוא באמצעות פגיעה בייצוא וייבוא ולחסום את נתיבי הסחר. היום אנו עדים לחות'ים שמשבשים את נתיבי הסחר הימיים בים האדום, באוקראינה הותקפו נמלים וספינות על ידי הצבא הרוסי כדי לשבש שרשראות אספקה ובכך להחליש את הצד השני. הבעיה היא, שלרוב השיבוש בשרשראות אספקה לא נוגע רק לצד אחד, אלא לעולם כולו. העולם פועל בסחר גלובלי ועל אף שמאז הקורונה החל סדר עולמי חדש ואפילו ניסיונות לדה-גלובליזציה, תהליך של "התרת הקשרים" וצמצום התלות של מדינות אחת בשנייה הוא ארוך, מסורבל ובחלק מהמקרים אף לא ישים. לכן, ככל והחות'ים ימנעו ממכוניות יפניות לעבור דרך הים האדום, ישראל תיפגע, אבל, גם אירופה תיפגע איתה מכיוון שביצוע מעקף של כל יבשת אפריקה מייקר משמעותית את מחירי התובלה בעקבות עליה ממוצעת של כ-20 ימי שייט נוספים. למעשה מרכיב עיקרי באינפלציה שחווינו מסוף 2022 ועודנה גם ב-2024 נבעה בגלל שיבוש בשרשראות אספקה בעקבות מלחמה רוסיה-אוקראינה.
*לעליית האינפלציה גורמים נוספים.
השלכות כלכליות של מלחמה: אינפלציה וחוב
למלחמות יש גם השפעה פסיכולוגית על כלכלות. הפחד וחוסר הוודאות יכולים להוביל לירידה באמון הצרכנים ובפגיעה משמעותית במורל הלאומי ואלה גורמים להפחתה משמעותית בהוצאות הפנאי. אנשים נוטים לחסוך יותר ולצמצם ברכישות לא חיוניות בתקופות מלחמה, מה שעלול להשפיע לרעה על עסקים ועל הפעילות הכלכלית הכוללת. אלה מושכים את המחירים כלפי מטה ועשויים להוות גורם דפלציוני.
יתר על כן, מלחמות גורמות לרוב לרמות משמעותיות של חוב ציבורי. ממשלות מממנות את הפעולות הצבאיות שלהן על ידי הלוואות ממקורות מקומיים וזרים, מה שמביא לעלייה ניכרת בחוב הציבורי. נטל שירות החוב הזה מוטל על משלמי המסים, תוך הפניית כספים משירותים ציבוריים חיוניים והשקעות. בתקופה של ריבית גבוהה לעלויות אלה משמעות רבה, מכיוון שגובה החוב שאותו מגייסת המדינה בחודשי מלחמה מגיע גם לעשרות מיליארדי שקלים והריבית על החוב מתקבעת למשך זמן קדימה כבר במועד ההנפקה, כך שגם אם תהיה ירידת ריבית – תנאי ההלוואה לא ישתנו.
את מימון הוצאות החוב הממשלתי שתופח בנוסף להוצאות הביטחוניות השוטפות, הממשלה תאלץ לממן בין היתר באמצעות העלאות מיסים ישירים ועקיפים. לכך תהיה השפעה ישירה על הצרכנים דרך מחירי הסחורות, המוצרים והשירותים.
אנחנו עדים לכך גם היום – במלחמת חרבות ברזל מדינת ישראל הגדילה פי 2 ויותר את מחזורי הנפקות החוב שלה לציבור על מנת לסייע למדינה לממן את עלויות המלחמה. על מנת שהמדינה תימנע מעליה משמעותית ביחס חוב-תוצר שלה היא תרצה גם להגדיל את מקורות ההכנסה השוטפים שלה על ידי העלאת מיסים או בדרך עקיפה של ביטול / הקטנת פטורים שנהגו לתת טרום המלחמה. דוגמא להצעות שהועלו: העלאת המע"מ בחזרה ל-18%, ביטול הפטור על מע"מ על פירות וירקות, ביטול הפטור על מע"מ באילת, העלאת מס חברות ועוד הצעות נוספות.
*נכון לכתיבת מאמר זה הצעות אלו – לא יושמו בפועל.
כיצד מלחמות משפיעות על תעסוקה ושוקי עבודה
למלחמות יש השפעה עמוקה על שוק התעסוקה והעבודה. גיוס אזרחים לצבא מצמצם את כוח העבודה הזמין, מה שמוביל למחסור בכוח אדם במגזרים שונים. זה עשוי לגרום לעליות שכר מכיוון שמעסיקים מתחרים על מאגר עובדים מצומצם יותר. עם זאת, ברגע שהמלחמה מסתיימת ואנשי מילואים יחזרו לחיים אזרחיים, הזרם הפתאומי של עובדים עלול להוביל לאבטלה וללחץ כלפי מטה על השכר ואלה בתורם לירידת מחירים.
עם זאת, אזרחים שמגויסים למילואים מקבלים שכר יומי שלרוב עולה על ההכנסה שלהם מעבודה. רמת ההוצאה של משק הבית יורדת ורמת ההכנסה נשארת כשהייתה ולעיתים אף עולה, זה עלול ליצור ביקושים אצורים שישתחררו בתום המלחמה ואלה עלולים לפגוש היצע נמוך יותר ובכך לגרום לעליית מחירים. מקרה דומה קרה ביציאה מהקורונה – אך שם הבעיה הייתה כלל עולמית ולא אזורית ולכן עצימות הביקושים ביחס להיצע משמעותית גבוהה מאשר האפקט הנגרם בעקבות מלחמה אזורית.
מגזרי ייצור המסתמכים על חומרי גלם או רכיבים מיובאים עשויים להיאבק כדי לשמור על רמות הייצור כפי שהיו טרום המלחמה. לסגירת עסקים ופיטורי עובדים עלולות להיות השפעות ארוכות טווח על הכלכלה המקומית, שיובילו לשיעורי אבטלה גבוהים יותר ולאתגרים סוציו-אקונומיים ולתוספת עלויות משמעותית נוספות להוצאות הממשלה.
אנו נוכחים לראות כי גם במלחמת רוסיה-אוקראינה הייצור של המדינה פחת באופן דרמתי במגוון רחב של ענפים. אחד הסקטורים שעלה לכותרות בעקבות חשש ממחסור באספקה הוא גידולי דגן, אשר מיובאות גם מרוסיה אבל גם מאוקראינה שבמקרה הזה, יש לה קשיי ייצור רבים יותר מכיוון שרוסיה פלשה לתוכה וגם כבשה חלקים משטחיה. נוכחנו לראות עליה משמעותית במחירי התבואות ואף סכנה לרעב במדינות עולם שלישי הנסמכות על ייבוא מאוקראינה.
תפקידה של הוצאות הממשלה במהלך מלחמות
חשיבות ההתנהלות הפיסקאלית (הוצאות הממשלה) הן קריטיות בצורה יוצאת דופן בתקופת מלחמה. כל שקל בתקציב המדינה צריך להיות מחושב ולעתים על הממשל לבצע פעולות שאינן פופולריות בקרב הציבור אך נדרשות מבחינה כלכלית. להתנהלות הפיסקאלית משמעות רבה על הדרך בה המדינה תתנהל במהלך המשבר וליציאה ממנו. קצב הצמיחה במהלך ולאחר המלחמה מושפע מאמון האזרחים, אמון המשקיעים הזרים, יחסי החוץ, דירוג המדינה וההשקעות שהיא תבצע.
בתקופות מלחמה, הוצאות הממשלה גדלות באופן משמעותי.
הוצאות על תקציב הבטחון עולות ככל שהממשלה מקצה יותר משאבים לפעולות צבאיות, לציוד ולכוח אדם. הזינוק בהוצאות הבטחון יכול לספק דחיפה מוגבלת וקצרת טווח לכלכלה, ליצור מקומות עבודה חדשים בסקטורים מסוימים הנוגעים לדבר ולעורר בהם פעילות כלכלית. עם זאת, ההשלכות ארוכות הטווח של הגדלת ההוצאות הממשלתיות במהלך מלחמות עשויות גם להזיק.
מימון פעולות צבאיות מוביל לרוב לגירעונות תקציביים ולהגדלת החוב הציבורי. ממשלות עשויות להסיט כספים משירותים ציבוריים חיוניים כגון שירותי בריאות, חינוך ופיתוח תשתיות כדי לממן פעילויות בזמן מלחמה. לכך יכולות להיות השלכות ארוכות טווח על הכלכלה, שכן ההשקעות במגזרים מכריעים מצטמצמות, מה שמפריע לצמיחה ופיתוח כלכליים.
אסטרטגיות מדיניות שמצמצמות ההשפעות הכלכליות של מלחמות
בעוד שלמלחמות יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת, ישנן אסטרטגיות שיכולות לעזור למתן את השפעותיהן. אסטרטגיה אחת כזו היא השקעה בגיוון הכלכלה. על ידי פיתוח מגזרים רבים והפחתת התלות בתעשייה אחת, מדינות יכולות לבנות חוסן ולמזער את הזעזועים הכלכליים שנגרמים ממלחמות. על ידי אימון של אנשים בכישורים מגוונים, מדינות יכולות להבטיח כוח עבודה גמיש יותר שיכול להסתגל לתנאים כלכליים משתנים. זה מפחית את ההשפעות השליליות של מחסור בעבודה בתקופות מלחמה ומקל על ההתאוששות הכלכלית שלאחר המלחמה.
יתר על כן, ממשלות יכולות ליישם מדיניות פיסקלית שמקדמת יציבות ומפחיתה את החוב. על ידי שמירה על ניהול פיסקאלי נבון, ממשלות יכולות להגביל את צבירת החוב הציבורי ולהבטיח שהכספים יוקצו לשירותים והשקעות ציבוריים חיוניים, בין היתר גם באמצעות צמצום הוצאות ממשלתיות שאינן הכרחיות.
בין הדרכים העיקריות העומדות לרשות הממשלה נמנית השקעה בתשתיות. השקעות בתשתיות הוכרו זה מכבר כזרז לצמיחה כלכלית. התחייבות הממשלה להקצות כספים לפרויקטי תשתית לא רק מעוררת פעילות כלכלית אלא גם יוצרת הזדמנויות תעסוקה לאזרחים. על ידי השקעה בכבישים, גשרים ומערכות תחבורה ציבורית, הממשלה יכולה לחבר ולהנגיש את כל האזורים בארץ למסחר ואלה ישפרו את קצב השיקום של המשק והצמיחה הכלכלית.
יתרה מזאת, השקעות ממשלתיות בתשתיות יכולות למשוך גם השקעות מהמגזר הפרטי. כאשר עסקים רואים שהממשלה מחויבת לשפר את התשתית, ורואים את מחויבותה למדיניות כלכלית אחראית יש סיכוי גבוה יותר שהם ישקיעו בהרחבת הפעילות שלהם או בהתחלת מיזמים חדשים. זה מוביל להשפעה מכפילה על הכלכלה, כאשר השקעות מוגברות במגזר הפרטי מביאות לצמיחה כלכלית עוד יותר.
חשוב לממשלות לתעדף השקעות בתשתיות כחלק מהתכנון הכלכלי ארוך הטווח שלהן. בכך הם מניחים בסיס איתן לצמיחה ופיתוח מתמשכים. בנוסף, השקעות אלו יכולות לסייע בגישור על אי-שוויון בהכנסות על ידי יצירת הזדמנויות לקהילות מוחלשות וגירוי פעילות כלכלית באזורים שהוזנחו בעבר.
לסיכום
למלחמות יש השפעות עמוקות ומתמשכות על הכלכלות. ההשפעות הישירות והעקיפות של מלחמות, כגון הרס תשתיות, אובדן הון אנושי, שיבוש סחר, אינפלציה והגדלת החוב, מעצבות את הנוף הכלכלי לשנים הבאות. אנו למדים שלמלחמה יש השפעה דו-כיוונית על האינפלציה ובסופו של דבר מכלול רב של פרמטרים ומשתנים בארץ ובעולם משפיעים על כיוונה.
עלינו כמשקיעים לזהות את ההזדמנויות החבויות בתוך המשבר, לבנות אסטרטגיה יציאה אך עם זהירות נדרשת להתפתחויות פוטנציאליות עתידיות. עם עבודה מדויקת ונכונה בשילוב תכנון מס נכון, נוכל להנות מביצועי תיק משופרים – ביחס לכל רמת סיכון.
